פסק-דין בתיק ת"ג 42213-11-10

בפני תובענה לתיקון גיל.

1.         רקע והליכים:

המבקש  רשום  במשרד הפנים כיליד שנת 1944 , וטוען כי למעשה נולד ביום 24.7.42.

לטענתו, הטעות ברישום נעשתה עת עלה ארצה בשנת 1956.

המבקש  צרף כתימוכין לבקשתו  תצהירים מטעם אחיו וקרוב משפחה נוסף.

ב"כ  היועמ"ש  התנגד  לבקשה בטענה כי המבקש לא תמך טענותיו במסמכים. עוד טען כי היו בידי   המבקש היו הזדמנויות קודמות לבקש את תיקון הטעות ברישום גילו לרבות בקשתו האחרונה להנפקת דרכון מיום 8/2/10 , אך לא עשה  כן.

בישיבת קדם המשפט מיום 26.2.12 , התברר כי המבקש  שירת בצה"ל 30 שנה ופרש בדרגת סא"ל בשנת 1991 . משכך, במידה ויתוקן גילו, לא יצטרך לשלם תשלומי היוון עקב הלוואה שנטל מצה"ל בשנת 1987, ובכך יחסוך מעצמו תשלום בגובה 50,000 ש"ח לפחות.

משכך, נדרש להגיש כתב תביעה מתוקן  אליו יצורפו כמשיבים מחלקת הגמלאות של צה"ל ואף המוסד לביטוח לאומי.

נוכח העובדה שלישיבה זו התייצב אחיו של המבקש, שהוא אדם מבוגר, נגבתה ממנו עדותו באותו מועד, על מנת שלא להטריחו פעם נוספת. עיקריה יובאו בהמשך.

כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 4/3/12.

ביום 28/10/12 הוגשה עמדת מדור גמלאות צה"ל ,לפיה ככל שגילו של המבקש יתוקן, הוא יהיה זכאי לכאורה לכך שיופסק הניכוי בגין היוון קצבתו כבר היום, עת לפי גילו הנטען מלאו לו 70 שנים החל ביום 24/7/12. עוד נטען  כי נטל ההוכחה המוגבר לא הורם וכי אין בתצהיר המבקש , עדות אחיו ובן משפחתו כדי להרים את נטל ההוכחה המוגבר.

בפתח ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 28.10.12 הודיע  המבקש כי האינטרס בהגשת הבקשה הוא "יותר רגשי" כלשונו והסכים כי גילו יתוקן מבלי שתהיינה לכך השלכות כספיות. נוכח התנגדותו של ב"כ היועמ"ש לתיקון , על אף הצהרת המבקש,המבקש נחקר על בקשתו. בסיום הדיון הצהיר המבקש שנית כי מסכים שלתיקון לא תהא השפעה כספית  וימשיך לבצע החזר תשלומי ההיוון. משכך, נתבקש ב"כ היועמנ"ש לשוב ולשקול עמדתו.

ביום 18.12.12 הודיע היועמ"ש כי על פי בירור שערך עם גורמים מקצועיים במדור גמלאות , המבקש אינו זכאי לוותר על הפסקת הניכוי, הואיל וויתר מעין זה אינו עולה בקנה אחד עם מהותן של הוראות חוק שירות הקבע בצה"ל והתקנות שתוקנו מכוחו.

הוראות אלה הינן קוגנטיות וגמלאי אינו רשאי לוותר עליהן.

משכך, ככל שיתוקן גילו, הממונה על הגמלאות יהיה חייב להפסיק את הניכוי בגין היוון קצבתו של המבקשף במועד מוקדם יותר.

2.     המסגרת הנורמטיבית

הלכה פסוקה היא לפנינו כי נטל ההוכחה לשינוי גיל מוטל על המבקש, הנדרש להוכיח שני יסודות במצטבר:

א.      הגיל הרשום במשרד הפנים אינו נכון

ב.       ב. מהו הגיל הנכון.